החיים הזוגיים מזמנים לנו את כל המגוון של הרגשות וההרגשות שקיימים. הרגשות האלה הם אישיים ואינם קשורים לבן/בת הזוג אבל כמובן גם קשורים מאד. בני הזוג הם אנשים שמאד קרובים אלינו וגם אם מדובר בהרגשה ובחוויה מאד אישית ופרטית היא אינה מנותקת ולא יכולה להיות מנותקת מבני הזוג.
במקרים רבים איננו מצליחים לבודד את הקושי האישי ובלי להרגיש שבן הזוג הוא הגורם, לעיתים אף “מאשימים” את בן הזוג שאינו מצליח לעזור לנו לשפר את ההרגשה או לבטל אותה. הכוונה בהאשמה אינה דווקא בהעברת האחריות על בן הזוג אלא בהרגשה שאם בן הזוג היה נוהג/אומר/עושה אחרת ממה שהוא עושה היום – המצב היה אחר.
כולם כמעט טועים לחשוב שאלמלא בן הזוג שלנו היה מתנהל אחרת אזי היה הכל אחרת – טוב יותר.
לבן הזוג ישנה חשיבות גדולה ומקום חשוב באושר שלנו. הוא האדם הכי קרוב אלינו הוא חבר,ידיד,מאהב וישנה ציפייה שמשם תבוא הרווחה. זה אכן אחד מן התפקידים של בני הזוג בחיינו אבל לפני שאנו דורשים את האמפטיה העזרה והתמיכה מבני הזוג שלנו כדאי שניתן את הדעת על עצמינו. גם קושי שנראה כזוגי במקרים רבים נובע מקושי אישי שמתעצם בתוך הזוגיות ומסלים כאשר אין תמורה מבן הזוג.
טיפול זוגי הוא גם טיפול בזוג ובקשיים שלו וגם טיפול פרטני וכאשר בני זוג מגיעים יחד יש להם הזדמנות גם לטפל בקשיים האישיים ביחד עם בן הזוג.
יש לכך חשיבות גדולה מאד.
ישנם זוגות שמגלים דרך הטיפול הזוגי את עצמם. דברים חדשים שלא הייתה להם הזדמנות להכיר ללא הטיפול. זו הזדמנות נפלאה ללמוד את עצמך ביחד עם בן/בת הזוג . זו דרך ליצור קרבה בדרך אחרת ולהסתכל אחד על השני דרך באופן אחר, פחות שיפוטי, פחות “דורשני” ויותר אמפאטי ורגיש.
כולנו תוצר של המשפחה בה גדלנו, החברה והסביבה שהיו נוף ילדותינו .גם כאשר התאהבנו ובחרנו לחיות ביחד ולהיות זוג אנחנו עדין פוגשים את מי שהיינו ואנחנו עדין וכדי להקל על המפגש וחיות בטוב ראוי ורצוי לברר לעצמינו יחד עם בני הזוג את מה שראוי ברור בטיפול זוגי.