מה קורה שאחד מבני הזוג לא רוצה להגיע לטיפול זוגי? טיפול זוגי מיועד לבני זוג שרוצים לעשות שינוי ולשפר את מערכת היחסים שלהם. מה קורה כאשר אין אפשרות להגיע יחד כי אחד מעוניין והשני לא? השלב הראשון לפני שמחליטים על אפשרות טיפול זוגי למתן עזרה הוא להודות שיש קושי. לשים על השולחן את העובדות ולהכיר בהן. אם אין הסכמה שישנו קושי והתקשורת הזוגית צריכה לעבור מקצה שיפורים אז בן הזוג שאינו מסכים לא יפיק דבר גם אם ילך בכוח.
החשיבות שיש לטיפול הזוגי היא ברצון ההדדי. ישנם בני זוג ש”יפילו” את הבעיות הזוגיות על בן הזוג השני ולא ייקחו אחריות אבל אם הגיעו בכל זאת ביחד גם אם נאמרים דברים רבים נגד בן הזוג – יש בסיס לעבודה ואפשר ללכת לקראת שיפור ושינוי. במידה ואחד מבני הזוג גם לא לוקח אחריות וגם אינו מוכן ללכת לטיפול אז ישנן כמה אפשרויות.
אפשרות אחת היא ללכת לטיפול זוגי ללא בן הזוג. להציע לבן הזוג להצטרף, להזמין אותו למפגש. ההזמנה צריכה להיות כנה ואמיתית ולא מפגן של כוח. לומר איפה נפגשים עם מי ומתי, לעדכן בכל הפרטים ולהניח לזה.
המטרה של ההזמנה היא העברת מסר “אני לוקח/ת אחריות ורוצה לבדוק איך אני יכול/ה להיטיב את המצב” במסר הזה אין משחקי כוח, האשמות וביקורת אלא כנות. מטרה נוספת שאפשר להשיג מההזמנה היא שבן הזוג יחליט להצטרף ולו לניסיון. אפשרות נוספת היא ללכת לטיפול זוגי בן מפגש או שניים לבד.
אפשר גם במקרה הזה להציע לבן הזוג ולהזמינו. המטרה היא להתחזק, לשפר את ההרגשה, להתעודד. אחרי שמרגישים טוב יותר יהיה גם ביטחון גדול יותר ומוטיבציה להגיע להחלטות חדשות, להיות אסרטיביים יותר מול בן הזוג ואולי גם להביאו לטיפול לבסוף. בן הזוג שמסרב לטיפול זוגי אין זה אומר שאינו רוצה לשנות דברים ולשפר את הזוגיות. יש אנשים שאינם בוטחים באנשי טיפול ולמדו במשך חייהם לסמוך רק על עצמם ועל קרובים להם.
ישנם אנשים שמתביישים להודות בפני אדם זר (מטפל, מטפלת זוגית) שקשה להם והזוגיות לא משביעת רצון. ישנם גם כאלה שקשה להם מאד להוציא החוצה, לתקשר את הקושי והכאב ולמרות שקשה להם ואינם מרוצים מהמערכת הזוגית, קשה להם עוד יותר לדבר את הכאב האמיתי.
מי שמרגיש צורך בטיפול זוגי – מוזמן ומומלץ שילך. ובאשר לבן הזוג? יש כבר במקום הזה הזדמנות לתקשר אחרת ולעזור לבן הזוג לעשות את הדבר הנכון עבורו ועבורכם.
