מהי הפרעת קשב וריכוז?

הפרעות קשב בבית הספר
את הפרעות הקשב ניתן לראות אצל ילדים כבר מגילאי הגן. רוב הקושי מתבטא אצל תלמידי בית ספר שנדרשים לישיבה ממושכת וריכוז בזמן הלמידה.
ילד עם הפרעת קשב עלול להתקשות בביצוע המשימות הלימודיות ויכולות להתווסף בעקבות כך גם בעיות התנהגות.

מאפיינים של ילד הסובל מבעיית קשב:

• קשיים עד כדי ויתור בביצוע משימות לימודיות
• קושי בהתמקדות בנושא אחד לאורך זמן
• כנון לקוי וחוסר עקביות בביצוע והשלמת מטלות
• תגובות רגשיות שאינן מותאמות (התפרצויות זעם למשל)
• קשיים בין אישיים ובעיות חברתיות
• קושי בהתארגנות, שעמום ועוד ועוד…

איך מתבטא הקושי בבית הספר?
הפרעות קשב ניתן לראות בכל מסגרת בה הילד לוקח חלק אבל המקום בו הקושי הינו המשמעותי ביותר הוא בית הספר. תלמידי בית ספר נדרשים להיות בהקשבה, ללמוד, להפעיל את הזיכרון, להיות חלק מכתה, ליצור קשרים חברתיים וכל אלה קשים יותר לילד עם הפרעות קשב.
לילדים שהינם בנוסף היפראקטיביים יכולות להתווסף בעיות התנהגות בכתה ועימותים עם ילדים אחרים ועם הצוות החינוכי. ילד שמתקשה בלמידה מביע את זה בהתנהגויות שונות.
אחד הביטויים הראשונים של הפרעות קשב הוא פערים בהישגים לעומת שאר התלמידים וקושי ברכישת מיומנויות למידה. התלמיד אינו מצליח להתמקד, להתרכז בנלמד בכתה ובהדרגה נוצרים פערים. תלמיד שמאבד את הקשר עם החומר הנלמד וכל מטלה לימודית יוצרת אצלו מתח רב בוחר לעיתים להפסיק להתמודד כי הקושי גדול מידי.

בעיות רגשיות בעקבות הפרעות קשב
הפרעת הקשב היא בבסיסה הפרעה במערכת העצבים אבל אצל ילדים רבים הפרעת קשב שאיננה מאובחנת ומטופלת יוצרת קשיים רגשיים ודימוי עצמי נמוך.
ילד עם הפרעות קשב צריך מאד להתאמץ כדי להצליח וגם זה לא תמיד מספיק. תחושת הקושי הממושך והתסכול בעקבות כך יוצרים מעמסה רגשית גדולה. ילד יכול להרגיש שהוא איננו מוכשר, חכם ומוצלח כשאר הילדים, יכול להביע את הקושי בהסתגרות, עצבות, אדישות, מצב רוח קודר או בקצה השני של הרצף התפרצויות זעם, חרדה, בכי והתנהגות תוקפנית פיסית ומילולית.

בעיות חברתיות בעקבות הפרעות קשב
בהמשך ובנוסף לקשיים הרגשיים יכולים להיות גם קשיים בהתמודדות החברתית. ילד כועס ומתוסכל מתקשה לייצר קשרים חברתיים וחלק מההתנהגויות בעקבות התסכול והקושי – מרחיקות ילדים מיצירת קשר עימו וכתוצאה מכך יש פגיעה בדימוי העצמי וכניסה למעגל קסמים של קשיים גם ביצירת קשרים חברתיים.

בעיות קשב בגיל ההתבגרות
בעיות קשב מתחילות לרוב בגילאים הצעירים יותר אבל בגיל ההתבגרות בעיית הקשב יכולה לקבל פנים אחרות. השינויים בגיל ההתבגרות נובעים משתי סיבות: האחת – השינויים ההורמונאליים המאפיינים את הגיל והשנייה – רמת הדרישות בבית הספר והמעבר לחטיבת הביניים.
אצל חלק מהילדים בעיית הקשב ניכרת ובולטת בגיל ההתבגרות. הורמוני המין המשפיעים על המערכת הפיסיולוגית והמערכת הרגשית יכולים להדגיש את בעיות הקשב גם אם לא היו מאובחנות קודם בכלל. ישנם ילדים שבמשך השנים למדו להתמודד ולהסתדר עם הקושי (או שלא…) ובגיל ההתבגרות כבר ברור מאד ומודגש שישנה בעיה כזו.
מבחינה לימודית ורגשית המעבר לחטיבת הביניים מעמיס והמטלות הלימודיות רבות  וקשות יותר מה שיכול להדגיש את בעיית הקשב גם אם הייתה מינורית לפני כן.
בגיל ההתבגרות צריכה להיות תשומת לב עוד יותר לטיפול בבעיית קשב.
מתבגרים עם הפרעות קשב  נוטים יותר להתנהגות סיכונית במידה ואינם מטופלים . ההתנהגות הסיכונית נובעת מהקשיים הרגשיים, חברתיים והצורך להיות נאהב וחלק מקבוצת השווים.

התנהגויות סיכוניות כמו: שימוש מופרז באלכוהול, שימוש בסמים, פעילות מינית לא מותאמת, תפקוד לקוי בבית הספר, אלימות ונשירה ממערכת החינוך. מתבגרים עם הפרעות קשב נמצאים בקבוצת סיכון  לעומת שאר המתבגרים.

איך מאבחנים הפרעות קשב וריכוז?
המורה בבית הספר (לפעמים גם הגננת) היא לרוב הראשונה ששמה לב לבעיית הקשב. ילד שמתקשה יותר מבני כתתו לעמוד במטלה לימודית, אינו מצליח לשבת לאורך זמן ולא עוקב אחרי דברי המורה זה יכול לאותת על הימצאותה של בעיית קשב.
המורה מעלה את הקושי בפני ההורים שממליצים במידה ונשללו (או שעדין לא) קשיים אחרים – לעבור אבחון לאיתור הפרעות של קשב וריכוז.
יש שני סוגים עיקריים של אבחונים לבדיקת תפקודי קשב: אבחון TOVA הוא שם כללי למבחנים ממוחשבים הבודקים את מערכת הקשב.
אבחון נוסף הוא ה- BRC מבחן זה הוא חדיש מבין מבחני הקשב והוא נותן מידע גם על יכולות למידה.

אבחוני קשב עושים בקופות החולים או באופן פרטי במכונים המוכשרים לכך.
אבחון תפקודי קשב – תוצאות אבחון זה ניתנים בשיחה אצל הרופא שהמליץ והפנה לאבחון (פסיכיאטר, נוירולוג או רופא משפחה).
כאשר ישנה הפרעת קשב הטיפול המקובל הוא טיפול תרופתי – ריטלין וקונצרטה הן שתי התרופות הפופולאריות ביותר. בנוסף יכולה להיות המלצה לטיפול רגשי ו/או אבחון פסיכולוגי.

קשר ושיתוף פעולה עם ההורים                                        
המלצה על מתן טיפול תרופתי לילד קשה להורים רבים. עדיף כמובן שילד יסתדר ויתפקד טוב ללא עזרה של תרופות. ילד עם הפרעת קשב שאינה מטופלת סובל, מפריע לעיתים בכתה ולפעמים מאד, מפריע לאחרים ומייצר סביבו קושי גדול מאד.
במידה וישנה המלצה והאבחון אכן איתר הפרעת קשב אז מומלץ להקשיב להמלצה ולנסות מתן התרופה.  תרופות כמו ריטלין וקונצרטה ניתנות נקודתית לפי שעות הלמידה ובימי לימודים בלבד. אחרי שהשפעתן פגה התרופה איננה בגוף עוד.
הורים שמתקשים כדאי שיביאו את ההתלבטות שלהם והקושי גם בפני הרופא המטפל וגם בפני יועצת בית הספר. אפשר לקחת שבוע ניסיון, להיות בקשר רציף עם המחנכת ולבדוק האם התרופה עושה שינוי. במידה ויהיה דיאלוג קבוע עם בית הספר והרגשת שיתוף פעולה ולמען הצלחת הילד יהיה קל יותר להורים.