איך לשמור על היחד הזוגי במקביל להקמת משפחה?

איך לשמור על היחד הזוגי במקביל להקמת משפחה?

גלול מטה
חיות בזוגיות, לחלוק את החיים עם הגבר, האשה שאנחנו אוהבים זוהי שאיפה של רוב האנושות. אנו רוצים את השותפות הזוגית, התקשורת, האהבה הפיסית והרומנטית, אנו רוצים לדעת שיש משהו, משהי, שהם שלנו ואיתנו לתמיד. בני זוג אמורים להוות אחת המשענות החשובות בנוסף למשפחה וחברים.

כאשר נמצאים בזוגיות רצינית השלב הבא אצל רוב הזוגות הוא להרחיב את התא הזוגי ולהקים משפחה. 
הצורך להרחיב את המשפחה הוא יצרי ורגשי - יצירת המשכיות של שני בני הזוג בצורת צאצא משותף. למרות שרוב הזוגות ברור להם שהמשך הזוגיות הוא הולדת ילדים וזה כמעט אוטומטי: הכרות - נישואין - ילדים (ברווחי זמן שונים בכל מערכת זוגית), הדרך לשם גובה מחיר כלשהו, תעריף שמשתנה ותלוי בנסיבות.
 
קשיים בפריון 
קשיים בפריון יכולים להיות מהמורה ראשונה בדרך להקמת המשפחה.
יכולות להיות קודמות לה חילוקי דעות בתזמון להולדת הילד הראשון, האם זה מתאים כרגע, האם אנו מסודרים מספיק כלכלית כדי לפרנס ילד ועוד...
מרגע ההחלטה והניסיון הראשון ישנה ציפייה מידי חודש להיות בהריון.
כל חודש עם קבלת המחזור ישנה אכזבה ובהמשך ככל שזה לא קורה ישנה דאגה וחשש לבעיה גדולה שתצריך התערבות רפואית.
זוהי תקופה שהשותפות הזוגית, השיתוף הרגשי, השיחות בנושא – מאד חשובים.

חשוב לדבר על הקושי , ההרגשה של הציפייה מידי חודש, הרגשת התקווה והאכזבה כאשר מגלים ששוב זה לא קרה. גברים ונשים מגיבים שונה וחשוב לתת ביטוי לתחושות ולדבר על מה שמרגישים.

ישנם זוגות שדווקא בתקופה בה חשוב שיהיו שותפים לרגשות וינחמו האחד את השני, לא מצליחים בכך. כל אחד שומר את ההרגשה לעצמו. 
התנהגות זו יוצרת התחלה של ריחוק. כאשר בני הזוג לא מספרים את ההרגשה שלהם בן הזוג השני יכול להרגיש שאין לו/לה שותף ברגשות ומכאן להמשיך ולהדחיק את הרגשות.
ההמשך הוא בנייה של כעס על בן הזוג והרגשה שאולי לא אכפת לו מהרגשות שלי.
כאשר בונים כזה דפוס של תקשורת לקויה – בני הזוג מרוחקים והתשתית הזוגית איננה בריאה עוד.

טיפולי פוריות
לטיפולי פוריות מגיעים אחרי זמן מה שלא מושג הריון וזאת על פי המלצת רופא.
תקופת הטיפולים וההכנה להם מעמיסה על בני הזוג פיסית ורגשית.
בתקופה זו עוברים בני הזוג בדיקות כדי לנסות למצוא את סיבת הקושי, חלק מן הבדיקות שעוברות הנשים בעיקר, מכאיבות ונכנסים לתקופה שיכולה להיות משברית, תקופה בה זקוקים יותר מכל לנחמה האחד אצל השני. 

למרות הצורך הרגשי בשותפות ישנם בני זוג שגם במצוקתם זו אינם פונים לבני הזוג, אינם משתפים ובמקרים הקיצוניים יותר אף יכולים להאשים ולנטור לבן הזוג שאצלו הבעיה.  כאשר כועסים, לא מרוצים, מאשימים, מבקרים האחד את השני - מתרחקים.

הריון ולידה
הריון ולידה עם או בלי קשיי פריון הינם תקופה עם עומס רגשי, תקופה שדורשת רגישות מיוחדת האחד לצורכי השני. בהריון ישנם צרכים גדולים יותר ודרישה לתשומת לב רבה יותר לבת הזוג. הריון הינו מעמסה פיסית ורגשית על הגוף.

ישנן תחושות פיסיות כגון: בחילות, חולשה, עייפות וככל שמתקדם ההיריון מתווספים קשיים נוספים. בתקופה זו מצופה מהאשה לתפקד כרגיל, ללכת לעבודה ולהתנהל כאילו כלום לא משתנה בקרבה. מבחינה רגשית יכולים להיות פחדים וחששות שקשורים לבריאות העובר, פחדים מהלידה דאגות מהצטרפות ילד למשפחה וכל מה שכרוך בהורות ועוד...

גם הגברים נושאים את הרגשות שלהם הקשורים להיות בת הזוג שלהם בהריון. הגברים יכולים להרגיש פחד, דאגה מהצטרפות ילד למשפחה, חשש לפרנסה וכלכלה, דאגה לגבי היכולת התפקוד ההורי שלהם או של בת הזוג ומחשבות רבות שונות ומשונות.
רגשות רבים הינם חיוביים גם כן.

בני זוג שלא מתקשרים את עצמם בתקופה זו, את הקשיים המחשבות השליליות, הדאגות וגם את ההתרגשות, השמחה והכיף - מתרחקים.
בני זוג שאינם חולקים את הרגשות הכול כך נורמטיביים ולגיטימיים האחד עם השני מעבירים את המסרים שלהם באופנים אחרים.
האופנים האחרים הם ביקורת, שיפוטיות, כעס, מרמור, טענות ועוד...

בני זוג שמתרחקים בתקופה זו ומייצרים דפוס תקשורת שבנוי על ביקורת וטענות אחד כלפי השני מכינים תשתית רעועה מאד לגידול ילד, ילדים וימשיכו להנציח את חוסר שביעות הרצון מהתפקוד ההורי שיבוא בהמשך.

הורות - טיפול בילדים
הגענו לרגע הקמת המשפחה- יצרנו יחד צאצא, ילד/ילדה שהם שלנו לדאוג ולאהוב לתמיד. להיות הורים לילד ראשון זה חדש. לטפל בתינוק חסר ישע עם צרכים רבים כל כך - זה קשה. זה דורש שותפות פיסית, שותפות רגשית, זה דורש תקשורת מילולית, שיתוף פעולה, הכלה של הרגשות השונים שעולים.

הורים במיוחד לילד ראשון מרגישים כל כך הרבה דברים וצריכים כל כך את בני זוגם לדיבור, לתמיכה, להקשבה, לסיוע.
כל אלה לא יוכלו לקרות אם לא תיווצר תקשורת בין בני הזוג.
מי שלא יספר, לא יספרו לו.
מי שלא תגיד מה היא חושבת, מה היא מרגישה מה היא צריכה - לא תקבל מענה לצרכיה.
מי שלא ידע, תדע לדבור את אשר על הלב - לא יקבל מענה.

בני זוג שלא עושים זאת מייצרים כעס וטינה האחד כלפי השני.
כעס וטינה מרחיקים.

הקמת משפחה, הדרך, החוויות הייחודיות, הרגשות הרבים – כל אילו הם הזדמנות לתקשורת.
הזדמנות לספר איך אני מרגישה, להגיד מה אני מרגיש - להיות ביחד ולדעת מה בני הזוג חושבים ולמה הם זקוקים ממני.

יש לכם שאלה? חייגו 052-3336078