האם עשינו הכל כדי למנוע גירושין?

האם עשינו הכל כדי למנוע גירושין?

גלול מטה
החלטה להתגרש הינה החלטה קשה מאד, זמן משברי לזוג ללא ילדים וזמן קשה עוד יותר לזוג עם ילדים. לפני החלטת הגירושין ישנם חיים זוגיים שאינם מספקים, הרגשה של חוסרים רבים- תקשורת לקויה, בגידה, אהבה שפחתה ו/או איננה עוד, העדר יחסי מין, העדר משיכה, שותפות הורית לקויה, טינה ,כעס, מרמור ועוד ועוד... 

רגשות אילו ואחרים יכולים להוביל להחלטה שאין דרך אחרת אלא לסיים את התסכול המתמשך הזה וללכת כל אחד לדרכו.

האם זה נכון לעשות החלטה כזו משמעותית על סמך רגש? האם זה מדויק מספיק לקחת בחשבון רק רגשות של כעס מרמור ותחושת פגיעות כללית כדי לסיים קשר נישואין?

הרצון להתגרש הוא סיכום של שלל רגשות קשים ומכבידים ואירועים שנצרבו שיש הרגשה שיישארו שם לעולם.  אחת החוויות הקשות ביותר שחווים בני זוג היא - בגידה.

בגידה במובן הקלאסי שלה היא כשאחד מבני הזוג או שניים מקיימים קשר רומנטי עם אחר/ת. בני זוג בוחרים בבגידה כדרך לאוורר את עצמם, דרך להרגיש מעט טוב יותר, לקבל משהו שחסר. זו דרך " לומר" לבן הזוג שאני זקוק או זקוקה ליותר.

כמובן שזו דרך לקויה להעברת מסר ובחירה אומללה אבל גם במקרה של בגידה שנחשבת לאחת מהסיבות המובילות לגירושין - אפשר להסתכל על ההתנהגות הזו בדרך נוספת ולהרגיש שישנן עוד אפשרויות מלבד גירושין.

איך אפשר להפריד את הרגש מסיטואציה כל כך פוגעת?
איך והאם אפשרי לרפא את  הכעס והעלבון המחלחלים לנשמתנו?

פתחתי עם דוגמא של בגידה כי היא נפוצה יחסית אצל זוגות שאינם משתפים את בני זוגם ברגשות שלהם והיא אחד הטריגרים המובילים לגירושין.

הפרדת הרגש מההחלטה להתגרש היא הכרחית אם רוצים לעשות החלטה נבונה ושקולה שמבוססת על כך שאין אפשרות אחרת.

כששוקלים גירושין עם ילדים צריך לדעת שעשיתם הכל כדי לא להיפרד.
המחשבה הזו אינה מגיעה ממקום שמרני ומקדושת המשפחה והנישואין "בכל מחיר" אלא מלקיחת אחריות כמבוגרים לעשות כל שצריך כדי לשנות את ההחלטה.

אם ילדיכם ישאלו אתכם מדוע אתם נפרדים אז התשובה תאמרו בביטחון שעשיתם ככל שיכולתם וזו הייתה ההחלטה הכי נכונה. הדרך הזו חשובה לא רק למסר שמעבירים לילדים אלא גם לבני הזוג.

כאשר נפרדים, מתגרשים עם רגשות לא סגורים וללא עיבוד שלהם – החוויה קשה והשיקום קשה ביותר. מי שמצוי במקום כזה ירגיש תמיד סוג של מרמור ואכזבה מהחיים, קשה עם רגשות כאילו ליצור קשרים זוגיים חדשים.

טיפול זוגי
הדרך שמובילה למחשבות על גירושין היא לרוב ארוכה.
בתחילת הדרך יש חוסר שביעות רצון, הרגשה לא מסופקת לגמרי וציפיות למשהו אחר.

זה הזמן וזה הרגע שצריך לפתוח ולשתף את בני הזוג!

בן/בת הזוג שלנו צריכים להיות הראשונים לדעת -  מה אנחנו מרגישים? ממה אנחנו לא שבעי רצון? מה מפריע לנו? קשה לנו? מה רוצים אחרת? 
גם כאשר הקושי אינו שייך לבן זוגנו - הוא/היא הכתובת!
לא לצפות שהיא תנחש לבד!
לא לצפות שהוא יבין!
לא כעוס כי היא לא רואה!
לא לנטור כי הוא לא הרגיש!
לספר, לשתף, להגיד, מה שאנחנו רוצים שבני הזוג שלנו ידעו.


אם נקלעתם למצב בו אינכם יכולים לשנות את הדרך בה אתם מתקשרים - ללכת לטיפול זוגי!

לא להישאר עם הציפיות כי אילו לא יתממשו לעולם אלא אם תשתפו בציפיות וברצונות שלכם.
בטיפול זוגי אפשר לזהות את דפוס התקשורת הלקוי ולשנות אותו.

אם אתם זוג בתחילת הדרך, זוג עם קשיי תקשורת כבר, עם קושי גדול יותר ואתם מהרהרים מידי פעם האם לא כדאי לשים קץ לכל אלה ולהתגרש - קודם טיפול זוגי!

יש לכם שאלה? חייגו 052-3336078